כריית יהלומים היא אחד התחומים האפורים ובעלי התדמית הקשוחה והאכזרית ביותר בכל הקשור בכרייה בכלל, ובאבני חן בפרט. מרבית מכרות היהלומים הגדולים נמצאים, לרוע מזלה של האנושות, במקומות שסועים מבחינה חברתית ורוויי שנאה ומלחמות. כיוון שכך, כרייה שלהם והוצאת המשאב הכל כך יקר והנדרש הזה, כרוכה לרוב במאמצים רבים ובין השאר בשמירה צמודה מצד אחד על הכורים עצמם, ובמקרים רבים שמירה ופיקוח על הכורים עצמם מצד בעלי המכרה או היזמים, שהם במקרים רבים מפקדים של כוחות לוחמים באחת הזירות הפנימיות במדינה. מבחינת הארגונים השונים האמונים על נושא זכויות האדם, נחשבת כריית יהלומי דמים לאחת הפעולות הפוגעניות ביותר. מדוע נחשבת כריית יהלומי דמים לפגיעה בזכויות אדם? מה הקשר בין היהלומים מהסוג הזה לבין המשך המלחמות ופעילות הטרור? בשורות הבאות נעסוק בנושא שאיננו מוכר די צורכו, אבל משפיע עמוקות על מצב הטרור והמלחמות בעולם. איך קובעים איכות יהלום?
היסטוריה קצרה של יהלומי דמים
במהלך המלחמה הקרה בין ארצות הברית וברית המועצות, התנהלו מלחמות פרוקסי (מלחמות באמצעות שליחים) בחלקים שונים בעולם, בין ארגונים וקבוצות שתמכו בברית המועצות לבין ארגונים וקבוצות אחרות שתמכו בארצות הברית. שלא במקרה, הייתה ההתפלגות בין הצדדים השונים שיקוף של מחלקות פנימית ביניהם. אם צד אחד במאבק פנה לכיוון אחד, הרי שהשני פנה לכיוון הנגדי. עם התפרקותה של ברית המועצות, הופסק הסיוע לשני הצדדים הלוחמים מצד שני הצדדים המאמנים. אבל במקום שהמלחמות הפנימיות יפסקו הם הלכו והתעצמו, כיוון שהם מחלוקות עצמן לא נפתרו. הצדדים בסכסוכים שונים פנו לכריית היהלומים ולמכירה שלהם, כאמצעי להמשיך ולממן את המאבק המתמיד בצד השני לקונפליקט.
אנגולה והתפתחות תוכנית האום להפחתת יהלומי דמים
אנגולה היא דוגמה אחת לאמור לעיל. מדובר במדינה עשירה במשאבים, ושבכל מקרה אחר הייתה יכולה להיות אחת המדינות העשירות בעולם. אבל שבטים והכוחות הפנימיים גרמו להילחם בינם לבין עצמם תוך שהם מממנים את המלחמה הזאת באמצעות כריית יהלומים וזהב כאשר שני הצדדים קופים על אזרחים הנמצאים בסביבת המכרות לבצע את העבודה בשכר עלוב ובתנאים הגיינים ירודים. למרבה הצער ניתן לומר שמי שממשיך לממן את המלחמות הללו הם אנשים במדינות העשירות הממשיכים לרכוש יהלומים שהוא סגור בדרכים הללו כלומר באמצעות עבודת כפייה במכרות.
בשנת 2003 השיק האום פורמט המנסה לבחון את תנועת היהלומים בעולם, ולמנוע את האפשרות לרכוש יאהו למכור יהלומי דמים במדינות שונות, כולל מדינות עשירות. הפורמט או שתשאיר קימברלי שבדרום אפריקה ומאז קרוי על שמו תהליך קימברלי. עם השנים אכן ניכרת ירידה בפעילות המלחמתית במדינות באזורים שבהם מתקיימת תעשיית יהלומים ענפה. בחלק מהמקרים התחילה תעשיית היהלומים לקבל תפנית חיובית, ובשנים האחרונות היא מממנת את השיפור הכלכלי ההולך ומתהווה באזורים כגון אלה.
אף שיש הטוענים כי תהליך קימברלי הפך למיותר מאז שמרבית המדינות המפיקות יהלומים חתמו הסכם השלום בין לבין עצמם או נחתם ובהם הסכמים בין קבוצות המורדים השונות עדיין חשוב להקפיד ועדיין יש צורך להבין מה מקורם של יהלומים מסוימים. אם זאת זהו תפקידן של הרשויות בעיקר ולא תפקידו של הקונה הקטן להבין ולדעת מנין הגיע היהלום שאותו הוא רוכש.
לפרטים ורכישת יהלומים: Dimondf
